מקור משנה טבול יום ב׳:ג׳
3 הַמִּקְפָּה שֶׁל תְּרוּמָה וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל חֻלִּין, שֶׁנָּגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן, פָּסַל אֶת כֻּלָּם. הַמִּקְפָּה שֶׁל חֻלִּין וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁנָּגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן, לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. וְאִם הָיָה הַשּׁוּם מְרֻבֶּה, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהֵן גּוּשׁ בַּקְּעָרָה. אֲבָל אִם הָיָה מְפֻזָּר בַּמְּדוֹכָה, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּפִזּוּרוֹ. וּשְׁאָר כָּל הַנִּדּוֹכִין שֶׁדָּכָן בְּמַשְׁקִין. אֲבָל אֶת שֶׁדַּרְכָּן לָדוּךְ בְּמַשְׁקִים וְדָכָן שֶׁלֹּא בְמַשְׁקִין וְהֵן גּוּשׁ בַּקְּעָרָה, הֲרֵי אֵלּוּ כְעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה טבול יום ב׳:ג׳
3 ג וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן. דֶּרֶךְ לָדוּךְ הַשּׁוּם בְּשֶׁמֶן וְיִיטַב בּוֹ הַתַּבְשִׁיל. הָרַמְבַּ"ם. וְאָתֵי שַׁפִּיר דְּתָנֵי הָכָא לֹא פָּסַל אֶלָּא מַגָּעוֹ וּלְקַמָּן תָּנֵי אֶלָּא שֶׁמֶן, וְגַם לְקַמָּן תָּנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶן צָף וְהָכָא לֹא תָּנֵי, וְדִקְדֵּק הָרַ"שׁ מִכָּל זֶה דְּהָכָא לֵיתָא לַשֶּׁמֶן בְּעֵין. וּבְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם נִיחָא, דְּהָא הַשֶּׁמֶן מִתְעָרֵב עִם הַשּׁוּם וְאֵינוֹ צָף, לְכָךְ לֹא תָּנֵי וְאִם הָיָה הַשֶּׁמֶן מְרֻבֶּה כְּמוֹ דְּתָנֵי הַשּׁוּם. שֶׁהַשֶּׁמֶן מִתְעָרֵב עִם הַשּׁוּם. וְהָא דְּנָקַט בְּרֵישָׁא שֶׁמֶן, דִּבְּרוּ בַּהֹוֶה:
4 ד וְנִרְאֶה, דְּדַוְקָא לְחֻמְרָא סְבִירָא לֵיהּ הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, וְאַמִּקְפָּה שֶׁל חֻלִּין קָאֵי, וְלֹא אָרֵישָׁא לְהָקֵל. וְיֵשׁ לוֹמַר נַמִּי דְּמִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה קָאֵי אַשֶּׁל תְּרוּמָה, לְהָכִי פֵּרֵשׁ בַּתְּרוּמָה, וְהוּא הַדִּין אִפְּכָא: